1. הכסף: לא לתת לכוכבים לברוח
נכון להיום בבוקר, השקיעו מועדוני הבונדסליגה 184 מיליון אירו בשחקנים חדשים בלבד. זה עדיין רחוק מאוד מהליגות הגדולות של אירופה. יותר מכולם, כמובן, באיירן מינכן שהוציאה כמעט 51 מיליון אירו. אמנם לא מדובר בשמות מהטופ העולמי, אבל כאלה שנותנים תמורה למחיר. במצבה של הבונדסליגה, והפיגור שלה מאחורי שלוש הליגות הגדולות, מדובר בצעד משמעותי קדימה. הבונדסליגה כבר לא מתחבאת ומתמודדת על השמות הגדולים יחסית בכבוד ומתוך עמדת כוח פיננסית.
הדבר שמרשים יותר הוא לא דווקא הרכש, אלא השחקנים שנותרו בבונדסליגה ולא התפתו לעזוב למקומות אטרקטיביים יותר. אדין דז'קו, שהמועדון אותו הוא אוהד, מילאן, הציע תמורתו יותר מעשרים מיליון אירו, נשאר בוולפסבורג והאריך חוזה. פרנק ריברי, שהיה שמח לעבור למדריד, נאלץ לשמוע שתמורת 60 מיליון באיירן אפילו לא חושבת למכור אותו. מבין כוכבי הליגה, בניגוד לשנים קודמות רק דייגו ולוסיו הברזילאים עזבו את הבונדסליגה. בלי חובות לוחצים, המועדונים בבונדסליגה לא לחוצים על כסף. מה עוד שאין להם מי שמצפה לדיווידנד, או לוחץ להרוויח: בעלי המועדונים הם עדיין האוהדים. וזה הזמן שיתרונות כאלו באים לידי ביטוי.
2. הקהל: עצרו את מכירת המנויים
ושוב, עונה שמינית ברציפות ששיא הצופים בבונדסליגה נשבר. ובסך הכל עלייה של כמעט 50% מאז עונת 2000/01 במספר הצופים במשחקי הבונדסליגה. 12,822,484 צופים הגיעו בעונה שעברה למשחקים, שמהווים ממוצע של 41,904 למשחק. כהשוואה, ממוצע הצופים במשחקי הפרמיירליג עומד על 35,588. זה נובע מאיכות המתקנים והנוחות, אבל גם מהקיבולת, שמגיעה ל-46,420 מקומות בבונדסליגה. כמעט 8,000 יותר מהממוצע באנגליה.
מועדוני בונדסליגה תופסים את המקומות 4-6 בטבלת ממוצעי הקהל באירופה. למשחקיה של דורטמונד מגיעים 1,500 צופים פחות בממוצע מאשר למשחקי מנצ'סטר יונייטד שמובילה את כמות הקהל באירופה. בין עשרים המקומות הראשונים בטבלה יש תשעה מועדונים גרמניים, כלומר חצי בונדסליגה.
העונה צפוי גידול נוסף במספר הצופים לאור ההרחבות באצטדיונים של לברקוזן וברמן, ועלייה מתמדת בממוצע הצופים בברלין. שיא המנויים כבר נשבר, ומכירות המנויים הופסקו אצל 12 מועדונים בגלל שמספרי היעד הושגו. "חברות מסחריות מהססות יותר לפני רכישת מקומות באיזור העסקי", מודה מיינולף שפרינק מבאייר לברקוזן, וגם בשאלקה "שכירת תאים על ידי חברות מסחריות מתבצעת בעצלתיים", כפי שאומר הדובר הייקו קרוסקה. אבל האוהדים ממלאים את רשימות ההמתנה שארוכות פי עשרה ממספר המנויים.
לכן הרשו לעצמם המועדונים להעלות מחירים: בממוצע ב-7%. כרטיס הישיבה הכי יקר למנוי עולה בממוצע בגרמניה, גם אחרי ההעלאה, 646 אירו. ל-17 משחקי בית. אבל יש גם את כרטיסי העמידה המסורתיים, ומנוי עמידה עולה בממוצע 161 אירו לעונה. כרטיס עמידה הזול ביותר למנוי בגרמניה הוא, לא תאמינו, של באיירן מינכן. 120 אירו בסך הכל נדרשים עבור מי שרוצה לראות את כל משחקי הבית של באיירן בעונה. במלים אחרות 7 אירו למשחק. "אנחנו רוצים שגם אנשים משכבות חלשות יוכלו לצפות בבאיירן, וגם בשנים הבאות זה לא ישתנה", הסביר יו"ר הוועד המנהל, קרל היינץ רומיניגה.
מצד שני, העולה החדשה ממיינץ העלתה מחירים ב-25% וכרטיס עמידה למנוי עולה 215.5 אירו. "יש לנו הרבה מקומות עמידה, ולכן אנחנו חייבים לנצל גם אותם כדי להשוות הכנסות לאחרים", מסבירים בקבוצה. קלן העלתה את המחירים ב-15% כדי לסייע במימון רכישתו חזרה של "הנסיך פולדי", יקיר העיר פודולסקי, בעשרה מיליון אירו מבאיירן. בגלל הרכש, האוהדים מקבלים בהבנה את הנטל ואף קבעו שיא מנויים של 25 אלף. גם בדורטמונד המחירים עלו - מצד אחד, בגלל שהיציע הדרומי, יציע העמידה של בורוסיה, "הקיר השחור-צהוב" הוא הגדול באירופה (27.5 אלף איש). מצד שני, דורטמונד עדיין בצרות, ולא נחלצה לחלוטין מתהליך ההישרדות. לפני שלוש שנים היתה פסע מפשיטת רגל, ואחרי שנים מאוזנות היא שוב הפסידה כספים וחובותיה גדלו. "מאיפשהוא אנחנו צריכים להכניס כסף, כדי ליצור קבוצה תחרותית", מסביר המנכ"ל הנס-יואכים וואצקה. והאוהדים נענים. שיא המנויים החדש בשנת המאה למועדון: 50,675.
מי שסובל בעיקר הם בעלי המניות של דורטמונד, היחידה שנסחרת בבורסה. מחיר המניה סביב אירו בודד, אחרי שבהנפקה לפני תשע שנים טווח החיתום היה בין 11 ו-13 אירו. אבל אוהדים אמיתיים נועדו לסבול, גם בבונדסליגה.
3. הכדורגל: באיירן, אלא מה
לכבוד העונה האחרונה של אולי הנס כמנג'ר המועדון, באיירן עושים רעשים של ריסוק המתחרים. הקבוצה מחוזקת היטב, מגובשת וצפוי שתשלוט בליגה. מה שיאפשר להעביר כוחות לליגת האלופות. מזמן לא הגיעה קבוצה גרמנית להישג במפעל, ובבאיירן חושבים שהגיע הזמן לחזור. זו המטרה המרכזית של הנהלת המועדון שהביאה לצורך זה קודם כל את המאמן לואיס ואן חאל.
אבל גם וולפסבורג האלופה נראית טוב במפתיע ולא כאנקדוטה חולפת. היא הצליחה לשמור את כל כוכביה והביאה את ארמין פה כמחליף למאמן פליקס מגאת שעזב לשאלקה. אחרי הכל, גם בשטוטגרט כבר הביא פה אליפות לקבוצה שבנה מגאת. בין השאר קשה למצוא מועמדת רצינית נוספת: אולי המבורג הצעירה שהחליפה מנהל ומאמן.
שיא אחד כבר נשבר: יירן אנדרסן ממיינץ פוטר עוד לפני תחילת העונה. לא בגלל ההדחה המשפילה בסיבוב הראשון של הגביע הגרמני מול ליבק מהליגה הרביעית, וגם לא בגלל שבמהלך ההכנות לעונה 15 שחקנים נפצעו. אלא בגלל שהשחקנים כבר "לא משדרים עם המאמן על אותו גל. הפילוסופיה שלנו, ונקודת החוזק, היא עבודת הצוות והקרבה לקבוצה - ואנדרסן התפתח לכיוון אחר. אנחנו מודים לו שהעלה את מיינץ ליגה".
מה היה הקש האחרון? אנדרסן דרש בסוף השבוע מהשחקנים להסיר כל תמונה, שלהם או של משפחתם, מהלוקרים שלהם. "שחקני כדורגל יכולים רק להצליח כשהם מסודרים", הסביר. גם לגרמניות יש גבול.
